קלף — 1 v. להיעשות מקולף, לאבד את מעטהו החיצוני, להיות מופרד מקליפתו, לעבור קילוף; להתקלף, לרדת, לנשור, לנשול, ליפו 2 v. להיקלף, לרדת, לנשור, לנשול, ליפול, להינתק מאחיזתו, להיפרד ממקום חיבור 3 v. לקלוף, להסיר (קליפה, מעטה, מסווה) , להוריד שכבה חיצונית … אוצר עברית
קרקף — 1 v. לפשוט את עור הגולגולת, לחשוף את הגולגולת, להסיר את הקרקפת; לכרות, להתיז, לערוף (ראש) 2 v. נפשט עור גולגולתו, נחשפה גולגולתו, הוסרה קרקפתו; נכרת ראשו, הותז ראשו, נערף ראש … אוצר עברית
שרבב — 1 v. הוצא, הושט, נפשט, נמתח, הובלט, הזדקר; הוכנס, הוחדר, נשתל, הושם בטעות, הוסף שלא במקום הנכון, נתחב, נתקע, הובל 2 v. להוציא, להושיט, לפשוט, למתוח, להבליט, לזקור; להכניס, להחדיר, לשתול, לשים בטעות, להוסיף שלא במקום הנכון, לתחוב, לתקוע, להבלי 3 v … אוצר עברית